בוקר חדש וטוב מתחיל עכשיו,
ושבוע חדש וטוב מתחיל עכשיו.
ועוד כמה ימים תתחיל גם שנה טובה וחדשה.
כמה טוב!
אבל רגע,
שמת לב פעם שההרגל הזה של לומר "בוקר טוב", או "לילה טוב", ואפילו "שבוע טוב",
הפך כל כך רגיל עד שקשה לנו באמת לשים לב למילים הנאמרות?
למה אני מתכוונת?
כשאנחנו אומרים "בוקר טוב" אנחנו אומרים אותו בבטחה. כאמירה.
לא בספק, לא בשאלה, לא בהיסוס.
בוקר טוב!
אם לרגע נשים דגש על המילים,
מה שאנחנו אומרים בעצם לעולם, למשפחה, לעמיתים לעבודה או לעצמנו
זה שהבוקר הזה הוא טוב. הוא יהיה טוב והוא כבר טוב.
וזה מאוד חזק.
זה סוד האמונה המגשימה את עצמה.
זהו סוד המילים היוצרות מציאות.
והסוד הזה שגור על פינו בכזו קלות יום יומית שזה כבר טוב.
אז מה חסר?
רק לשים את הדעת במקום הנכון... להוסיף כוונה.
בפעם הבאה שאתם אומרים בוקר טוב, תתכוונו לזה.
בפעם הבאה שאתם אומרים לילה טוב, יום טוב, חודש טוב או שבוע טוב...
תתכוונו לזה.
ולקראת השנה החדשה המתקרבת בצעדי ענק,
אני מזמינה אותך לחשוב טוב, (לא בכמות, רק באיכות...)
ולענות לעצמך על השאלה,
מה אני רוצה לעשות בימים מיוחדים אלו שלפני תחילת השנה החדשה,
כדי להבטיח שאתחיל את השנה בטוב ???
ממליצה בחום:
1. לקחת כמה דקות לענות על השאלה הזו.
2. לפתוח יומן שאיתו אתם עובדים יום יום ולשבץ בו כבר היום
כל מה שאתם צריכים לעשות להבטחת התחלת שנה טובה באמת.
אז שיהיה לך בוקר טוב, (ואני מתכוונת לזה)
וגם יום טוב,
ושנה טובה ומלאת שפע טוב, אמן!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה