מה לעשות כשמשהו לא טוב קורה לנו?

בסוף הפוסט הזה יש לי בקשה אישית ממך.

כולנו יודעים ש"להיות בטוב" זה קל יותר כאשר המציאות שלנו באמת טובה...

וגם זה כידוע לא פשוט,

צריך לתרגל את ראיית הטוב, לשים לב למובן מאליו, לחיות בתודעה של "יש..."

אבל מה קורה כשמשהו באמת לא טוב קורה לנו ? או אולי לאדם קרוב אלינו?

כשאנחנו שומעים בשורה לא טובה, אנחנו מתערערים, מפחדים, מרגישים שאיבדנו שליטה,

עולים לנו המון שאלות וספקות וזו הרגשה מאוד לא נעימה.

ולכן כדי להחזיר לעצמנו את השליטה הדמיונית אנחנו ממציאים לעצמנו עוגן של ודאות ע"י

מתן תשובות לכל הספקות שעולות.

הבעיה היא שאנחנו בוחרים בתשובות הלא נכונות.

מה שקורה לנו באופן טבעי זה לפתח אותה למימדי ענק, להוסיף לה פרטים נוספים

ולהמשיך לתסריט דמיוני של המקרה הוא המקרים הכי גרועים שיכולים להיות.

 ואם זה לא מספיק אז כדי להוסיף אש למדורה אנחנו נדבר על זה עם כל אדם אפשרי,

נשאב עוד "הוכחות" למצב הגרוע ונבלה בעצבות מתוך תחושה מדומה של אכפתיות ודאגה.

למה "דאגה מדומה"?

כי מי שאכפת לו ובאמת דואג ורוצה לעזור לעצמו או לאדם אחר,

מתגבר על ההרגל ההרסני הזה, עוצר את הגלגל הזה בזמן

ומשתמש בכח המדהים הזה של הדמיון לעזרה אמיתית.

איך? מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לו? או כדי לעזור לעצמנו?

מה שתארתי קודם, זה הסיפור שכל אחד מאיתנו מספר לעצמו כשקורה לו משהו לא טוב,

(ויש כאלה שמתמחים בלספר סיפורי זוועה אפילו בלי שום טריגר נראה לעין...)

ומי שבאמת רוצה לעשות משהו מועיל, אפשר לבחור לספר את הסיפור החיובי,

זה שנשמע הכי הפוך לתסריט הטבעי והנורא שהראש שלנו ייצר בקלי קלות...

 לכל אחד יש דמיון מפותח. עובדה. הילד מאחר ב5 דקות, כמה תסריטי זוועה מגוונים הצלחת לייצר?

אני מניחה שיותר מאחד... 

עכשיו בזמן אמת, כשמישהו מקבל בשורה לא טובה למשל על מחלה, או תוצאת בדיקה מחשידה,

יש לו (ולנו) שתי אפשרויות:

 1. לספר לעצמו את תסריט הזוועה הטבעי שעולה לו בראש... למצוא הוכחות לכך שהמצב באמת

גרוע ולא לשכוח לדבר עם כל העולם על כמה זה נורא

 2. לספר את הסיפור החיובי, פשוט להמציא תסריט חלופי עם תמונות ברורות לדוגמא:

"טיפול רפואי והחלמה מלאה >>> סעודת הודיה >>> המשך חיים נפלאים ומלאים"

וכמובן להאמין בטוב האפשרי ולהתפלל.

כשאנחנו בוחרים באופציה הראשונה, הטבעית וההרגלית, אנחנו מפספסים משהו ענק.

מפספסים את הכח שיש לנו ומשתמשים בו לא נכון.

לדמיון יש כח, יש לכך אינסוף מקורות מהיהדות כמו גם מהעולם (ראה ערך "הסוד"...)

אנחנו יכולים למשוך לעצמנו או עבור אדם אחר רפואה, שמחה ואנרגיה טובה, וממש לעשות

שינוי אמיתי במציאות.

או חלילה למשוך מחשבות הפוכות, שלא רק שאינן מועילות, הן פשוט מזיקות לו, ולך.

היום אני כותבת לך ממקום מאוד אישי ורלוונטי. אני ממש צריכה את עזרתך.

אשה יקרה לי שמאוד קרובה לליבי, חלתה במחלה קשה.

תעזרו לי לספר את הסיפור החיובי.

בואו לקחת חלק בתסריט שלי:

"תפילה>>> אמונה>>>> טיפול רפואי והחלמה מלאה >>> סעודת הודיה >>> ובע"ה,

המשך חיים נפלאים ומלאים"

תודה שקראת עד כאן, אודה לך מאוד מאוד אם תקדישי עוד דקה בקריאת פרק תהילים:

>>>>>לרפואה שלמה ומהירה של הילה בת בתיה, בתוך שאר חולי ישראל<<<<

פרק כ'

א  לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב  יַעַנְךָ יְהוָה, בְּיוֹם צָרָה;    יְשַׂגֶּבְךָ, שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב.
ג  יִשְׁלַח-עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ;    וּמִצִּיּוֹן, יִסְעָדֶךָּ.
ד  יִזְכֹּר כָּל-מִנְחֹתֶךָ;    וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה.
ה  יִתֶּן-לְךָ כִלְבָבֶךָ;    וְכָל-עֲצָתְךָ יְמַלֵּא.
ו  נְרַנְּנָה, בִּישׁוּעָתֶךָ,   וּבְשֵׁם-אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל;
יְמַלֵּא יְהוָה,    כָּל-מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ.
ז  עַתָּה יָדַעְתִּי--    כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה, מְשִׁיחוֹ:
יַעֲנֵהוּ, מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ--    בִּגְבֻרוֹת, יֵשַׁע יְמִינוֹ.
ח  אֵלֶּה בָרֶכֶב,    וְאֵלֶּה בַסּוּסִים;
וַאֲנַחְנוּ,    בְּשֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר.
ט  הֵמָּה, כָּרְעוּ וְנָפָלוּ;    וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ, וַנִּתְעוֹדָד.
י  יְהוָה הוֹשִׁיעָה:    הַמֶּלֶךְ, יַעֲנֵנוּ בְיוֹם-קָרְאֵנוּ.

אפשר ומומלץ להעביר הלאה, תודה רבה!

בשורות טובות,

איילת